שגרה זה טוב או רע???
אנו עדים להתבטאויות ובכלל לאמירות שונות ובהקשרים רבים ומגוונים למושג שגרה; כחלק מכך, אחד הביטויים השגור בפינו בהקשר של שגרה, הוא החזל"ש, קרי, החזרה לשגרה.
אז מה בעצם שם המשחק בניהול שגרה??
למעשה, במבחן המציאות, אנו, כבני אנוש, מוכיחים, בכל פעם מחדש, כי השגרה מיטיבה עמנו – ואם תרצו, אף מגנה עלינו.
שגרת החיים מהווה עבורנו – בכל תקופות חיינו, על צורותיהן השונות – 'עוגן'.
השגרה היא עוגן פנימי וחיצוני כאחד, שמספק תחושת יציבות וביטחון.
היא יוצרת עבורנו מסגרת של שייכות ומחויבות – בראש ובראשונה לעצמנו, ולאחר מכן גם לסובבים אותנו.
כשהשגרה בריאה ומובנית, היא תורמת לתחושת ערך עצמי, ביטחון עצמי, סיפוק ובסופו של יום גם לאושר שלנו.
ככל שנשכיל להכיר בחשיבותה של השגרה עבורנו, כך נאהב אותה יותר, נוקיר אותה יותר וכמובן, נהנה מיתרונותיה – ויתרה מכך, מקסמיה.
התייחסותנו לשגרה כ'עוגן', באה להזכיר לנו ואף לעודד אותנו לצאת מידי פעם מהשגרה, קרי, ממצב העגינה שלנו.
הפוגות מן השגרה הן רצויות, מומלצות ומבורכות; דוגמאות לעצירות יזומות בחיי היומיום שלנו הן – חופשות, פסקי זמן למטרות מוגדרות מראש כגון: למטרת חשיבה נקייה מגירויים, לטובת מחויבות אישית כלפי אדם קרוב ויקר לנו ואף למען השגת כל מטרה אחרת רצויה על ידינו, תוך מיקוד וריכוז כל משאבינו בכך, לזמן מוגדר מראש.
למעשה, הודות להפוגות אלה, אנו מצליחים לשמור על השגרה, כטובה עבורנו, כעוגן בחיינו.
מילת המפתח המתבקשת כאן, או לחילופין, שם המשחק, להבנת מערכת היחסים, המתקיימת בין השגרה מחד, לבין ההפוגה מן השגרה מאידך, הינה 'איזונים'.
ככל שנסכים לקחת אחריות אישית מלאה על אופן התנהלות חיינו, מאתגרים ככל שיהיו, כולל הסכמה מצידנו, לעיתים באומץ רב, לצאת מאזורי הנוחות שלנו- כך ניהול השגרה בחיינו ייעשה קל, יותר ויותר, עבורנו.
בסופו של יום, השגרה מסייעת בידינו לצמצם הפתעות ומצבי חיים בלתי נשלטים על ידינו, אשר מנהלים אותנו (מצבי חולי – פיסי ונפשי, סגירות מתבקשות של מעגלי חיים וכיו"ב).
לסיכום, זכרו – ליזום עצירות בעצמכם, לקחת הפוגה ממירוץ שגרת חייכם, "לטעון" את גופכם מחד ונפשכם מאידך – ועל הדרך – לגמול להם (כדי שאלה האחרונים יגמלו לכם חזרה בהמשך); עם חזרתכם לשגרה (גם אם החזרה קצת קשה בתחילה) – זכרו להוקיר ולברך אותה.
