הכל מתחיל, מהסיפור שאנו מספרים לעצמנו.
מה קורה – כשתת המודע שלנו כבר נפתח, לתבניות חשיבה חדשות, מתוך רצון עז להיפתח, לדפוסי התנהגות חדשים?
מה קורה –
כשתת המודע שלנו מסתגל לאמונה חדשה ולאימוץ דפוסי התנהגות חדשים, המבטאים: פתיחות, קבלה ואומץ ?
מה קורה – כשתת המודע שלנו בתהליך הסתגלות, הן לתבניות החשיבה החדשות – כולל לרגשות הנלווים אליהן, והן לדפוסי ההתנהגות החדשים הרצויים על ידינו ?
זה התחיל בתהליך דמיון מודרך בו, המתאמנת התבקשה להרכיב את הפאזל האישי של חייה – תוך יצירת תמונת העתיד – הרצויה על ידה.
זה המשיך בציור תמונת עתיד מוארת בכל צבעי הקשת, אשר מרוחים בביטחון ובאופטימיות גמורה.
לקראת סיום ציור תמונת עתידה, החליטה למסגר התמונה ואז… אופס…
צבעים כהים חדרו לתמונה והחשיכו את האור, לדבריה: "נהייה חשוך", "מרגיש: סוגר, מלחיץ, לא רצוי".
תגובתה המיידית הייתה, הסרת המסגרת והחזרת האור לתמונה.
אז חזרו גם תחושות – הביטחון, האופטימיות, החופש, השמחה ובעיקר, הרוגע!
בתום תהליך הדמיון מודרך ובהשראת תת המודע, המתאמנת שיתפה כי, הוספת המסגרת לתמונה (על ידה), העלתה בה – מחשבות שליליות כגון:
"אין מה לעשות",
"זה מה שאת",
"זה החיים שלך"
ובנוסף, תחושת 'לחץ',
שגרמו לה להסיר באופן מיידי, את המסגרת מהתמונה.
ואז…
עלו במוחה מחשבות חדשות כגון:
"ישנן אופציות", "הכל פתוח".
בסיום הפגישה, המתאמנת
סיכמה במילותיה כי, "התמונה עם המסגרת היא סיפור ישן, שעד כה סיפרתי לעצמי, סיפור שאינו מקדם אותי היום."
המתאמנת, למעשה, הצהירה במודע, קרי, אישררה את מה שעלה ב'לא מודע' – כי היום – יש לה סיפור חיים חדש!
לזה, אני קוראת: יצירת מציאות חיים מנצחת!
נשמע ומרגיש לכם מוכר?
זיהיתם קווי דמיון לסיפור שלכם?
מזמינה אתכם באהבה:
