כלי התיווך משמעותי ומקדם אותנו בכל מישורי חיינו, החל ממערכות היחסים עם קרובינו בביתנו הפרטי, עובר דרך נותני השירות, שנקרים בדרכנו. במהלך חיינו בממשקי חיינו המגוונים, וכלה בסביבת עבודתנו הרשמית כמובן.
לפני זמן מה, נפלה בחלקי הזכות, להעביר סדנת חיזוק והעצמת תפיסת התפקיד לצוות הגיל הרך במרכז הקהילתי כפר תבור.
נושא הסדנה היה חשיבותו של כלי התיווך, ככלי מקצועי משמעותי, בעבודתן של נשות החינוך, כחלק מהיותן 'נמען משמעות' ואני אוסיף ואומר 'נמען משמעותי ביותר' עבור הפעוטות/ העוללים, וכן גם עבור ההורים.
ברם, למעשה, נשות החינוך מתפקדות כ'נמען משמעותי' אל מול בת/בנות הצוות וגם אל מול המנהלת. ובכלל אל מול כל גורם נוסף, באשר הוא, איתו הן באות במגע בכל ממשקי עבודתן.
כמשתמע מההגדרה הבסיסית למושג 'תיווך', הנטייה הטבעית לחשוב כי המטרה העיקרית של כלי התיווך הוא חיבור/גישור; קרי, צמצום פערים (פיסיים, מנטליים, רגשיים…) ביני לבין האדם העומד מולי, או לחילופין – ביני לבין החפץ/הסביבה הפיסית שנמצאים מולי.
בסדנה הגדרנו יחד, בתחילה, את מטרת כלי התיווך, בזיקתו לסביבתן החינוכית.
ככל שירדנו בעובי הקורה והתעמקנו יותר ויותר במשמעות הרחבה של כלי התיווך בעבודתן החינוכית (ובכלל), הצלחתי להובילן אל מטרת התיווך העיקרית והמשמעותית – לדעת להיעצר לרגע, בכוחות עצמן – וביוזמתן, טרם כל משימה ובעיקר אינטראקציה משמעותית בעבודתן – לחשיבה ולתכנון.
עצם מודעותן לתכנון הפעולות הרבות והשונות במסגרת עבודתן, כדמויות חינוכיות, ובמקביל מודעותן להימנעות מביצוע עבודתן "בשליפה מהמותן", היא המפתח להצלחתן ביישום כלי התיווך בצורה משמעותית ומוצלחת בעבודתן החינוכית, ה- כה חשובה.
מודעות זו באה לידי ביטוי בשני ממשקים בסיסיים בעבודתן החינוכית:
